הסתכלי לרגע במראה ושימי לב מה את רואה שם מעבר לדמות המשתקפת…

כל אמא חווה את התקופה שלאחר הלידה בצורה ובעוצמה שונה. כמישהי שעברה דיכאון לאחר לידה אני רוצה לתת לך סימנים שאם גם את חווה אותם כדאי לך להתייעץ עם מטפל קונבנציונלי (או אלטרנטיבי אם זה יותר מדבר אליך). מה שחשוב הוא שתאפשרי לעצמך לבקש עזרה מהאנשים הנכונים ולא להישאר עם התחושות הללו לבד כי תחושת הבדידות שמתלווה לא פעם לכל התקופה הזאת (וזה ממש לא משנה כמה אנשים יש סביבך!!) מעצימה פי כמה את אותן התחושות. לפעמים מישהו קרוב יכול לעזור, אבל בחלק גדול מהמקרים, לא נעים להגיד, האנשים בסביבתך פשוט לא ידעו מה לעשות… אך חשוב שמישהו אחד לפחות ידע מה עובר עליך!

אז אם את חווה ריחוק ריגשי כלשהו מהתינוק/מגלה פתאום שאת לא מסוגלת להישאר לבד עם התינוק, זה פשוט מפחיד אותך!/מצמצמת את עצמך/מזניחה את עצמך/ מפסיקה או ממעטת לאכול או אוכלת כמויות שאת לא רגילה אליהן/לא מתקלחת/ממעטת יותר ויותר לצאת מהבית/מסתגרת/חרדה/מרגישה אי שקט כלשהו, ניתוק או פגיעה בעירנות/לא ישנה גם אם התינוק ישן ויש עליו שמירה/מצב רוח משתנה שלא מתאזן עם הזמן/כאבי שרירים/לחץ באזניים/לחץ בעורף/קשיי נשימה או כל שינוי אחר שאת יודעת שלא היה קיים שם לפני הלידה. אם את חווה משהו מבין כל מה שכתבתי כאן לכי להיבדק! יכול להיות שזה יעבור לבד ויכול להיות שלא! עדיף לטפל בתחילת הדרך ולא לאסוף את השברים בסוף – זה הרבה הרבה יותר קשה ובעיקר כואב. ואת חייבת את זה לבריאות הגופנית והנפשית שלך ושל התינוק שלך.

אפשרויות הטיפול שקיימות היום:

פניה למרפאות בריאות הנפש (לא להבהל!! זה בסדר!) – פסיכיאטרים ופסיכולוגים/תמיכה רגשית ע"י מלוות שונות החל מדולה לאחר לידה, מטפלת רגשית, ואפילו מטפלת שתטפל בתינוק בזמן שאת מקימה את עצמך בחזרה על הרגליים, מבשלת ביתית – שתבשל אוכל של "נחמה" שיזכיר לך בית והכלה (גם אם לא היה לך ממש בית מכיל בילדות!! את צריכה בעיקר את הרגשת ההכלה!)/יעוצים שונים שמקלים על החיים – יועצת שינה, הנקה וכד'.

אחד מהדברים שלקח לי קצת זמן לסלוח לעצמי על שלא עשיתי אותו בתחילת הדרך הוא השימוש בפניה לעזרה מאנשי מקצוע. אני מודה שהתקמצנתי וניסיתי לחסוך על טיפולים ויעוצים. בכל מקרה, רק אחרי כשנה וחצי בערך אפשרתי לעצמי את העזרה ההכרחית הזאת שהקלה עלי ובעזרתה גם יצאתי סופית מהדיכאון שהיה מנת חלקי שנתיים שלמות מרגע הלידה. כמה סבל הייתי חוסכת לעצמי ולתינוק אם הייתי מרשה לעצמי קצת עזרה מהאנשים הנכונים בתחילת הדרך..

יש כמה שאלות שאני ממליצה לך לשאול את עצמך בדרך ליציאה מהדיכאון/הקושי הרגשי..

איך יצאת מדיכאונות אחרים/קשיים אחרים שפקדו אותך בחייך?

מהיכן לקחת את הכוחות (השראה ממישהו אחר ו/או כוחות פנימיים שלך)?

במי/במה נעזרת בשביל להמשיך הלאה?

עד לאיזו "תחתית" היית צריכה להגיע בכדי להתחיל ולטפס למעלה?

מה גרם לך להחליט שבנקודה הזאת את עוצרת ומתחילה להוציא את עצמך מהדיכאון/קושי?

ומה הדבר הראשון שעשית (פעולה כלשהי) כשהחלטת שדי! מספיק! את רוצה לצאת מהדיכאון/הקושי?

בהצלחה!

דילוג לתוכן