ים

זה קורה בד"כ אחרי שהרוחות נרגעות.. בן הזוג (אם יש) חוזר לעבודה, המבקרים עוזבים ולאט לאט את מתחילה להבין שזה רק את והתינוק! ובין החלפת הטיטולים, ההנקה, שעות השינה המעטות ומטלות הבית, מתחילות להגיע המחשבות, והתסכול… ומכאן ועד לקושי רגשי הדרך קצרה ומסוכנת. האם גם את האם גם את היית בטוחה שזו הולכת להיות התקופה הכי יפה בחייך, כמו בפרסומות, וגילית שהתקופה הזאת גם קשה מאוד? על 3 טעויות שאימהות טריות עושות, ומה צריך וכדאי לעשות, כדי לא להיקלע לקושי רגשי – במאמר שלפניך. מוזמנת לקרוא, ליישם ולשתף.

הטעות הראשונה – לערוך השוואות

השוואה לאמהות אחרות, ובהסתמך על זה, לחשוב שאצל אחרות הכל בסדר ורק אצלך לא – זו טעות מאוד גדולה, שעלולה להוביל אותך לתסבוכות רגשיות לא פשוטות, וחבל…

רוב האמהות מתמודדות עם אותם קשיים שאת מתמודדת: עייפות, בכי של התינוק וניסיון לתרגם את הצורך שלו, ניסיון למצוא את עצמן בתוך "המשפחה החדשה", ניסיונות למצוא זמן פנוי ומנוחה ועוד ועוד. במלים אחרות, גם אמהות רבות נתקלות בדיוק באותם קשיים כמוך. אז אם ההשוואות שעשית עד כה הובילו אותך למחשבות מוטעות, כאילו את אימא לא מספיק טובה… מה אני עושה לא בסדר… וכאלה… את יכולה לעצור, להפסיק ולהתחיל לפרגן לעצמך. כי אם לא – את עלולה להוביל את עצמך לקושי רגשי ואפילו לדיכאון.

אז מה רצוי לעשות במקום?

קודם כל לדעת שרוב האימהות עוברות בדיוק את מה שאת עוברת! והדבר השני הוא לייצר לעצמך סביבה תומכת ומרגיעה, שתאפשר לך לעבור את תקופת ההסתגלות למצב החדש באופן נעים יותר. למשל: ליצור קשרים עם אימהות נוספות, לבקש עזרה מאנשים שיכולים לעזור לך, למצוא בייביסיטר שתישאר עם התינוק כמה שעות ותאפשר לך להשקיע בעצמך ולהתמלא בכוחות (עדיף פעילות קבועה וידועה מראש, כי אחרת תמצאי את עצמך מסתובבת שוב בקניון וקונה צעצועים/בגדים לתינוק, במקום להתנתק בכדי להפנות את כל תשומת הלב שלך אל עצמך).

הטעות השנייה – לא להקשיב לגופך

לא להקשיב לגוף שלך ולצרכים שעליהם הוא מאותת לך בדרכו – זו גם טעות מאוד גדולה, שעלולה לעלות לך בקושי פיזיולוגי ורגשי כאחד.

ההקשבה לגוף ולצרכיו הופכים לאחר הלידה להיות סוג של עומס על האימא. יש לך כל כך הרבה מטלות, יש לך תינוק קטן שדורש את מלוא תשומת הלב, יש לך בעל שזקוק לך… איכשהו, עם כל הצרכים שמסביבך, דווקא את עצמך את שמה בצד. ויש לזה ביטוי מאוד מעשי: את מנשנשת שטויות, במקום להכין לעצמך אוכל בריא ומזין, את מעסיקה את עצמך באלף ואחת מטלות, במקום לאפשר לעצמך לשים את הראש, להרים את הרגליים ולנוח, את בורחת לממתקים שממלאים את הבית (כי מתוק זה שמחה…), כי בתוך כל המשימות כבר פשוט נגמר הכוח… בסופו של דבר, הגוף יאמר את דברו, ולא בטוח שתאהבי את מה שיהיה לו להגיד לך…

 אז מה רצוי לעשות במקום?

להקשיב לגוף! להקשיב ולטפל בו באהבה. כן, יש לך תינוק חדש, וכן, יש בית ובעל וסידורים והרים של כביסה… אבל גם את שם, את והגוף שלך, שלא מזמן עבר טראומה של היריון ולידה. גם הוא זקוק לטיפול ולטיפוח. והנה דרך נהדרת לדאוג גם לו: כשאת מכינה את רשימת המטלות, הכניסי גם שורה של דאגה לעצמך. כך, בפעולה קטנה אך יעילה, תזכירי לעצמך למצוא את הזמן ואת המודעות לטפל בעצמך. כשהילד ישן – קחי זמן למנוחה. כשהילד אוכל – קחי פרוסות תפוח או משוה בריא אחר. את חשובה לא פחות, והבריאות שלך חיונית, כדי שתוכלי להמשיך ולתפקד בצורה טובה ויעילה, למען כולם.

הטעות השלישית – להימנע מבקשת עזרה

לא לבקש עזרה ולחשוב שתוכלי להתמודד עם כל המטלות והמשימות בעצמך – זו טעות ענקית, שעלולה לעלות לך ביוקר.

אם מה שעובר לך בראש זה משפטים כמו, לא נעים לי לבקש עזרה… מה יחשבו עליי… אני יכולה להסתדר לבד… אין מי שיעזור לי… כולן מסתדרות… אני מציעה לך לעצור כבר עכשיו, כי חבל.

יכול להיות שגם אותך עודדו מגיל אפס לעצמאות ולקחת אחריות על חייך. יכול להיות שהרגילו אותך שלמלים "להסתדר לבד" יש עוצמה מעוררת השראה של יכולת להשיג וכוחות להצליח… אבל מה לעשות שהתקופה שלאחר הלידה היא לא תקופה רגילה, וחוקי ההשראה הרגילים פשוט לא מתאימים לה.

 אז מה רצוי לעשות במקום?

תני לאנשים שסביבך לעזור לך. את נמצאת בתקופה חדשה ומעייפת. תני לעצמך להיעזר באחרים, ואפשרי לאחרים לעזור לך. גם הם נהנים להרגיש חיוניים ונחוצים.

ברוב המקרים, זו תהיה עזרה פיזית פשוטה, כמו: הכנת אוכל, קיפול כביסה, ניקיון, קניות וכד'. אבל העזרה הזאת יכולה להקל עליך את ההסתגלות לתקופה החדשה, תפחית את העומס ותימנע התדרדרות לקושי רגשי. שימי לב למי את פונה, ואיזו עזרה הוא/היא יכולים להציע! במידת הצורך, יש עמותות שונות שניתן לפנות אליהן ולבקש סיוע של מתנדבת. מוזמנת לשאול בטיפת החלב על פרוייקט "אם לאם בקהילה", או על פרוייקטים דומים נוספים באזור מגוריך.

 לסיכום:

לידה ותינוק חדש הם מצבים משני חיים. אין פלא שנשים רבות מרגישות לאחר הלידה שחייהן השתנו לחלוטין, ולא קל להם להתמודד עם המצב החדש. חלקן יעסקו בהשוואות מעיקות, אחרות יקדישו את כל כולן לתינוק ורבות מהן יימנעו מלבקש עזרה. 3 טעויות אלה עלולות לדרדר אותך לקושי רגשי, ואף לדיכאון שלאחר הלידה.

כפי שניתן ללמוד מהמאמר, התקופה שלאחר הלידה היא תקופה חדשה עבורך! ובתקופה הזו יש לך הזדמנות לבנות לעצמך את ה"אני החדשה" שלך, לחזק את הגוף, להסתגל למצב החדש ובעיקר ליהנות. בהצלחה.

 עכשיו תורך

הבאתי בפניך 3 טעויות נפוצות שאימהות טריות רבות עושות. עכשיו תורך. אילו תובנות את יכולה לחלוק עם הקוראות מניסיונך, שיאפשרו להן לעבור את התקופה יותר בקלות, עם ולמרות הקשיים? מוזמנת לשתף פה למטה, בתגובות, כדי שכולנו נלמד ונצמח ביחד.

אהבת? מוזמנת לשתף 🙂

 

תגובה אחת

  1. אחד הדברים שעזרו לי מאוד לאחר הלידה, זה שלפניה ועוד אפילו לפני ההריון, חברות טובות שלי היו משתפות גם ברגעים הקשים שחוו, ולא ציירו תמונה ורודה מפלסטיק, וזה חלחל. חברות שלי הן נשים מדהימות בעיני ואמהות טובות, וכשאני חוויתי רגעים של קושי יכולתי להרגיש בתוך זה שאני נורמלית ועושה כמיטב יכולתי גם אם לא מצליחה כמו שאני רוצה. גם כשהיה בי חלק שהרגיש שאני לא מספיק טובה, היה לי גם חלק אחר שידע שאני כן.
    אני רוצה להציע להתחבר לנשים שאת מעריכה ושהן אמיתיות. אני בטוחה שיש כאלה בין חברותייך, ואם הן לא משתפות נסי ליזום את שיחה פתוחה.
    דבר נוסף שעזר לי זו השמש. הייתי נוהגת לצאת מהבית עם התינוק אפילו לזמן קצר בשביל לספוג את הרחוב. במנשא/בעגלה… ואם היו ימים שלצאת מהבית עם תיק וחיתולים ובקבוק וכו' היה פרוייקט, הייתי יוצאת לסיבוב של רבע שעה חצי שעה וכך לא הייתי צריכה לקחת כלום (חוץ ממפתחות בשביל לחזור 🙂 ).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.