הסיפור האישי של ימית אורבין, מייסדת "אמא יקרה"

קוראים לי ימית אורבין ואני בת 44. בגיל 26 התחתנתי ורק כעבור 10 שנים בקירוב הגיח ילדי הבכור לאוויר העולם. בדרך עברתי טיפולים והפלות. עוד בבית החולים היה לי קשה, הרגשתי חולה. חזרתי הביתה לבית ריק מעזרה, עם הרגשה של חולי ובעל מותש מעייפות. הדכדוך הפך לדיכאון, לריחוק, לכאבים נפשיים וגופניים בלתי אפשריים אבל בכל זאת, המשכתי לתפקד כמו רובוט. כשבכורי היה בן 4 חודשים גיליתי להפתעתי שאני שוב בהריון ועל הדרך נוסף לי קושי כשבני אובחן עם ליקוי התפתחותי חמור על סף בלתי הפיך. לא היתה לי ברירה, פעלתי על "אוטומט" במשך כשנתיים – תינוקת חדשה, ילד עם צרכים מיוחדים שנזקק לטיפולים רבים ובאופן אינטנסיבי, דיכאון קשה לאחר הלידה ואפס עזרה. ככה "משכתי" עד שבאחד מימי שישי הרגשתי שאני כבר לא יכולה יותר. שם, בנקודת השפל הנמוכה ביותר וכמעט על סף התאבדות קבלתי מהיקום תובנה שגרמה לי להתחיל לצאת מהמצב הקשה שהתמודדתי איתו  – אני יותר גדולה מהקושי! לא משנה כמה הוא יגדל, אני יותר גדולה ממנו! כמה ימים לאחר מכן התחלתי לבצע פעולות ליציאה מהקושי – התחלתי לדבר על הקשיים שלי, התחלתי לדאוג לעצמי, שמתי את עצמי יותר ויותר במקום הראשון והתחלתי להקשיב ולעזור לנשים שחוו דיכאון או קושי רגשי לאחר הלידה לראות את היופי בתינוק שנולד להן ולחזור להרגיש, להרגיש בעיקר את השמחה והאושר הפנימי.

אני נשואה לתום משנת 2001, אם לנתנאל ואוריה, מתגוררת ברחובות, מנכ"לית חברת א.י.ת.נ. משמעות בע"מ, יועצת שיווק למקצועות הטיפול והרפואה ועוסקת בהקמת קהילות, מרצה את הסיפור האישי שלי, אשת טיפול לשעבר.

בשנת 2014 ייסדתי את "אמא יקרה" – מיזם התנדבותי לתמיכה בנשים במהלך ההריון ולאחר הלידה החוות קושי רגשי ו/או דיכאון, בשנת 2017 צרפתי אלי 5 נשים נוספות ויחד הפכנו את המיזם לעמותה. העמותה נסגרה בשנת 2019 והפכה חזרה למיזם אישי.

כמישהי שחוותה דיכאון אחרי לידה ויצאה ממנו ומכירה היטב את הנזקים שמצב זה יכול לגרום, אני עוסקת בהעלאה למודעות הציבורית את הדיכאון והקשיים איתם מתמודדות נשים בהריון ולאחר הלידה מתוך יעוד ושליחות וזהו מפעל חיי וכל זאת במטרה למצוא פתרונות ישימים להקלה על היולדת החווה קושי וכן על משפחתה.

ימית  ♥